כל מי שמכיר את הרעיון של בית חכם כמו בלינק הזה יודע, שהוא מבוסס למעשה על כך שמכשירים מסוימים בבית מחוברים לרשת האינטרנט, באופן כזה, שניתן דרך החיבור לשלוט בהם מרחוק.
למשל, אם אנחנו נמצאים ברכב ואנחנו רוצים להדליק את המזגן שיחכה לנו פועל על טמפרטורה מסוימת, או נניח, אנחנו רוצים שהדוד יידלק, אזי שאנחנו יכולים להדליק אותם באמצעות אפליקציה במכשיר הסלולר שלנו, אשר “מתקשרת” אל אותו מכשיר, ומפעילה אותו.
במקרים רבים המערכת עובדת דרך מרכזייה כללית, אשר שולטת בכל המכשירים, בצורה כזו יש מערכת שליטה אחת של המערכת על כל האמצעים בבית. אך אפשר גם לעבוד הפוך ובצורה בודדת, כלומר, כל מכשיר, כל אמצעי, יהיה מחובר לרשת האינטרנט בפני עצמו, קראו למשל על מפסק חכם לתריס חשמלי, ובצורה כזו, אפשר לפנות דרך אותה אפליקציה אל המכשירים שמחוברים אליה, וליצור איתם קשר מבלי לעבור במרכזייה כזו או אחרת.
האם זה עדיף עבורנו?
יש בכך יתרונות שונים, ראשית, אנחנו לא צריכים להשתמש במערכת מרכזית אחת שתשלוט בכל המכשירים. הכל נעשה דרך מכשיר הסלולר, הכל נעשה דרך אפליקציה ספציפית. אין צורך לעבור דרך אמצעי כזה או אחר.
שנית, באופן כזה אפשר לחבר את המכשירים שאנחנו רוצים, מבלי שנצטרך לחבר את כל הבית. גם יש אפשרות לנתק מכשירים בצורה ספציפית, זה הרבה יותר פשוט ונוח.
שלישית, הכל יכול להתבצע באופן עצמאי וכן יכול להתבצע דרך חברה כזו או אחרת, אשר תספק לנו את הכלים ותדע לחבר את המכשירים השונים לאינטרנט, על פי הדרישה שלנו.
חשוב לבדוק כיצד זה מתבצע על מנת שנוכל להשתמש במכשירים בצורה סדירה, וכן לוודא שהכל מאובטח בצורה אופטימאלית, מבלי שניתן לפרוץ מבחוץ.