שפכים תעשייתיים הם תערובת מורכבת של תרכובות כימיות שונות. לחברות קשה לטפל בשפכים בצורה שלא תזהם את הסביבה. אגירת שפכים תעשייתיים חשובה על מנת להבטיח שהם לא מזהמים את הסביבה. ניתן להשיג זאת באמצעות טכניקות שונות כגון שימוש בעיכול אנאירובי, בוצה פעילה וביוריאקטורים ממברניים. מחקר שנערך לאחרונה הראה כי ישנן דרכים רבות שבהן ניתן לאגור מי שפכים מסוג זה – באמצעות מיכלים מבודדים תת קרקעיים ועד למכלים מעל פני הקרקע ואפילו במקווי מים כמו נהרות או אגמים. במאמר נסביר על איחסון שפכים תעשיתיים.
איחסון שפכים תעשיתיים – צריך להיזהר מתוצרי לוואי
שפכים מיוצרים כתוצר לוואי של תהליכים תעשייתיים. זה בדרך כלל מטופל ומופרש לסביבה. עם זאת, כאשר שפכים אינם מטופלים, הם עלולים לגרום לבעיות סביבתיות כמו זיהום מים ואאוטרופיקה. ישנם שני סוגים של טיפול בשפכים תעשייתיים: טיפול ראשוני ומשני. טיפול ראשוני כרוך בתהליכים פיזיקליים כמו שקיעה, קרישה, שקיעה-צפצופים, סינון וכדומה, בעוד שבטיפול משני נעשה שימוש בתהליכים כימיים כמו תגובות חמצון/הפחתה או תהליכים ביולוגיים כמו ניטריפיקציה או דניטריפיקציה להרחקת חומרים אורגניים מהשפכים.
שלל סוגים של שפכים תעשייתיים
הסוג הנפוץ ביותר של מתקני טיהור שפכים תעשייתיים בעולם כיום הוא תהליך בוצה פעילה המשתמשת בתערובת של מיקרואורגניזמים לצרוך חומרים אורגניים במים להפקת אנרגיה והסרת חומרים מזינים. תהליך בוצה פעילה נמצא בשימוש נרחב מאז שנות ה-40 לטיפול בשפכים במדינות מפותחות ברחבי העולם בשל פשטותו ועלותו הנמוכה.
שפכים תעשייתיים יכולים להיות מאוחסנים בדרכים שונות. ניתן לאחסן אותו בלגונה, בבריכה או במיכל.
לגונה: אחסון לגונה הוא השיטה הנפוצה והזולה ביותר לאחסון שפכים. הוא משמש בעיקר על ידי תעשיות בקנה מידה קטן עם היקפי ייצור נמוכים.
בריכה: בריכות משמשות לאחסון שפכים תעשייתיים מדוללים שטופלו בכימיקלים. הם משמשים בעיקר על ידי תעשיות בקנה מידה גדול עם נפחי ייצור גבוהים.
אחסון בריכות יקר יותר מאחסון לגונה מכיוון שהוא דורש יותר שטח קרקע וגם בנייה עולה יותר. מאידך, בריכות קלות יותר לתחזוקה ומפחיתות את הסיכון לזיהום עקב אידוי או שפיכה מקרית.