אנשים רבים נוטים להתבלבל בין המושג בוררות לבין המושג גישור. אומנם בשני המקרים מדובר על חלופות הליך משפטי, אך למעשה הכוונה כאן היא לשני תחומים שונים. הליך הגישור אמור להביא את שני הצדדים בתיק להסכמה, כאשר תפקידו של המגשר הוא לסייע להם להגיע לפשרה המיוחלת. אין בכוחו של המגשר לכפות עליהם הסדר מסוים, במידה והם אינם מצליחים להגיע לעמק השווה. לעומת זאת, כאשר מדובר על הליך הבוררות, שני הצדדים מעניקים לסמכות חיצונית להכריע בעניינם. במצב כזה, הבורר חייב לשמור על כללים ברורים ומוגדרים מראש, על מנת שהליך הבוררות יתנהל על פי החוק.
דפנה פישר מידע מקצועי הקליקו לפרטים
בוררות מול גישור – כל מה שכדאי לדעת בנידון
גישור – הליך הגישור הוסדר בחוק בשנת 1984, כאשר המטרה הייתה לזרז את פתרון הסכסוך בין הצדדים ולהוריד את העומס מבתי המשפט. הגישה שעומדת במרכז השיטה היא הידברות ישירה בין הצדדים, היות והם יכולים לפתור את הסכסוך ביניהם בצורה עצמאית, ללא צורך בבורר או שופט חיצוני. המגשר משמש כגורם ניטרלי, אשר מאפשר לקדם את האינטרסים של שני הצדדים ולהביא אותם לידי הסכמה. התהליך עצמו מתנהל בצורת משא ומתן, אשר בסופו אמורה להגיע הסכמה בין הצדדים לצורך סיום הסכסוך ביניהם. במידה ולא הושג שום הסכם, ניתן לגשת להמשך התדיינות בבית המשפט.
בוררות – הליך הבוררות הוסדר בחוק עוד בשנת 1968, במטרה להוריד את העומס ממערכת המשפט. בהליך זה שני הצדדים מסכימים לפנות לבורר, באמצעות חתימה על הסכם בוררות. שני הצדדים אמורים להסכים לגבי זהות הבורר, ומחליטים מראש האם תהיה להם אפשרות לערער על הפסיקה שלו בפני בורר אחר. המעמד של הבורר זהה למעמד של שופט, לכן הפסיקה שלו מחייבת עבור שני הצדדים. כל אדם יכול לשמש בתור בורר, ללא שום צורך בידע משפטי או הכשרה מקצועית. ההכרעה ניתנת בתוך שלושה חודשים, היא סופית ולא ניתן לערער עליה לבית המשפט.
לסיכום, כאשר מחפשים חלופות להליך משפטי כדאי לבדוק בוררות מול גישור. שתי השיטות האלו מאפשרות להגיע לפתרון מהיר וזול יותר, ללא שום צורך לעבור דרך בתי המשפט ולהתעסק עם בירוקרטיה מייגעת.