חשוד בדבר עבירה עובר חקירות כדי לגבש החלטה אם להעמידו לדין בהתאם לכתב האישום שיגובש נגדו.
בתום סבב זה, אם מתקבלת החלטה משטרתית להעמידו לדין, התיק מועבר לתביעה או לפרקליטות כדי שיבחנו את הנתונים באופן מעמיק. ההחלטה שלהם היא זו אשר קובעת אם התיק יעבור לשלב של כתב אישום או ייסגר עקב נסיבות שונות אשר הן אחד או יותר מתוך שלושה הנימוקים האפשריים:
- העדר אשמה – אם הגורמים המשפטיים חשים כי על סמך המידע אשר הגיע לידיהם, לא קיימת סבירות גבוהה שאדם זה אכן ביצע את המעשה המשויך לו.
- העדר ראיות – אם אין בתיק זה ראיות חותכות אשר קושרות את החשוד למקרה זה ולכן אין להעמידו לדין.
- העדר עניין לציבור – עקב אינטרסים של המדינה, סיבות אישיות אשר קשורות לחשוד ולקורבן העבירה וסיבות נוספות אשר בעקבותיהן מתקבלת החלטה לא להעמידו לדין.
במקרה של אחת משתי האופציות האחרונות, יישאר רישום בגיליון הפלילי ואם מדובר בהיעדר אשמה, לא יהיה רישום.
כדי לסגור תיק פלילי ללא הגעה לדיונים משפטיים, יבצע עורך דין פלילי מיומן מהלכים שונים כדי להניע את המשטרה, הפרקליטות או התביעה מביצוע מהלכים אשר מובילים לבית המשפט. הוא יגיש בקשה להעדר אשמה כדי לחלץ את הלקוח שלו מהמצב הבעייתי אשר אליו הוא נקלע.
תקופת ההתיישנות
אם תיקו של החשוד בביצוע מקרה כלשהו הגיע לשלב של דיונים משפטיים הוא הורשע בכך ולכן מרצה את עונשו ולאחר מכן הוא מבקש למחוק את תיקו הפלילי.
כדי לבצע זאת, הוא צריך להמתין כמה שנים בהתאם למגבלות של חוק ההתיישנות ובהתאם לעונש שקיבל ותקופת המאסר שלו בבית הכלא.
לאחר שנת מאסר ימתין שבע שנים.
לאחר תקופת מאסר עד חמש שנים ימתין בגיר עשר שנים וקטין שבע שנים.
לאחר תקופת מאסר ארוכה יותר ימתין בגיר פרק זמן שהוא כפול משנות המאסר, אך לא יותר מחמש עשרה שנים וקטין ימתין עשר שנים.
לכל התקופות הללו תתווסף גם תקופת המאסר.
לחילופין אפשר להגיש בקשה לסגירה מהנשיא.